לכל עיר ועיירה ישנו אופי מסוים, כזה הנשען על שפת התושבים או מקור מוצאם הקודם, רצונות כאלו ואחרים יחד עם הרגלי צריכה שונים ואפילו אופי הבנייה של העיר לוקח חלק בעיצוב האופי. אך בכל הקשור למתן רישוי בנייה בערים בישראל, ישנם כמה כללים שהם אחידים לכולם. עם זאת בשנים האחרונות התאפשרה לרשויות המקומיות האפשרות לעשות שימוש בהיתרים שונים, למשל כמו בעיר רעננה שהייתה לאחת מהרשויות המקומיות הראשונות בהן אימצו את התקן הישראלי לבנייה ירוקה. קבלת רישוי בנייה בערים בישראל, יכול להיות גם דבר מבהיל, החל מהתעסקות אל מול הרשויות המקומיות ועד לשכנים שיכולים להתנגד לבנייה כזו או אחרת, אך נשאלת השאלה עד כמה ההבדל בין קבלת רישוי בניה בין ערים מסוימות?
שלבים בקבלת רישוי בנייה בישראל
על מנת לקבל רישוי בנייה ישנם 5 שלבים עיקריים הנעשים בכל הרשויות המקומיות, וכיום ניתן לבדוק אחר בקשת כל הליך דרך האתרים המקוונים של המשרדים הממשלתיים.
- בעל מקצוע
על מנת להציג בצורה מקצועית את תוכניות הבנייה שנבקש, יש להעביר אותם לאיש מקצוע כמו מהנדס/אדריכל או הנדסאי. - מידע
בקשת המידע עבור הנכס נעשית על ידי בעל המקצוע, היא מוגשת לוועדה המקומית אשר אמורה לספק תצלומים, מפות מדידה ועוד. - תכנון
לאחר קבלת המידע הרלוונטי, יש לבצע תכנון קפדני ומדויק יחד עם האישורים הרלוונטיים. - הגשת בקשה
הבקשה נשלחת אל הועדה המקומית, ראשית מוודאים כי כל המסמכים הנדרשים נמצאים ולאחר מכן תועבר הבקשה לוועדה המקומית. - ביצוע
לאחר קבלת ההיתר יש לעמוד בדרישות הועדה המקומית, שהן כוללות אישורים לתפקידים כמו אדריכל, מהנדס, חשמלאי וכו. לאחר כל אלו תאושר הבנייה
הבדלים בין הרשויות המקומיות
אופי העיר כמו שציינו מושפע מלא מעט גורמים שונים כאשר תחום הבנייה איננו תחום שולי, שכן לכל עירייה ישנו תכנון סטטורי משלה לכן כל שינוי במבנים החל מתוספת בנייה ועד להקמת בניין חדש, צריכה להיות מותאמת לאותם התכנונים המקומיים. כמו שציינו ברעננה לדוגמא, ישנה חשיבות לבנייה ירוקה ואילו בירושלים ישנה השתדלות לשמירה על קו בניינים יחסית נמוך באזורים כאלו ואחרים.