כולם מדברים על המשבר במערכת הבריאות, בחוסר התקציבים והתקנים, בסכנה הממשית לקריסה שלה כמו גם לצפיפות שמאפיינת אותה ובטיפול החלקי והלקוי עוד לפני משבר הקורונה. אך ישנו תחום שבו כמעט ולא מדברים על המשבר העמוק שקיים בו והוא כל המערך הסיעודי. כמו כל מדינת עולם המערבי גם בישראל האוכלוסיה הולכת ומתבגרת וכאשר אנשים מזדקנים הם נצרכים לתמיכה אך אף אחד לא באמת מצפה כי המדינה תסייע לו בטיפול בהוריו ואף אחד מההורים לא היה רוצה להגיע לבית אבות ממשלתי. בחלק מבתי האבות התקציב בקושי מספק לתזונה ראויה לדיירים והמטרה היא לאייש את התקן המינימלי ביותר לצוותים. על העובדים במשמרות יש עומס רב שמאפשר להם לספק במקרה הטוב טיפול בסיסי בלבד בדיירים. כמובן שיש לכך השלכות על מקלחות, החלפת חיתולים למבוגרים עקב בריחות שתן, החלפת מצעים במיטות, טיולים וכדומה. מן הסתם שמצבים כאלו יכולים להביא להזנחה של חולים שעלולים למצוא את עצמם שוכבים בשתן ובצואה זמן לא מבוטל. כמו במערכת הבריאות גם במערכת הסיעודית כאשר יש עומס נפשי ופיזי רב על העובדים, אפילו אלו שנכנסו לתחום עם שליחות גדולה נעשים אדישים עם הזמן ועוברים מיחס רגשי נפשי ליחס פיזי בלבד במקרה הטוב כלפי הקשישים. הקשישים מצדם מאבדים את המורל ואת המשמעות בחייהם ומצבם הנפשי והבריאותי מתדרדר במהירות עד למוות עוד לפני הסיכון שבקורונה.
רובנו נחשפים לכך רק מדי פעם כאשר מתפרסמים בתקשורת סיפורים מזעזעים על הזנחה או התעללות בבתי אבות כאלו. משרד הבריאות מבטיח להגביר את הפיקוח ובפועל מעט נעשה, הרי אפילו את הפיקוח על בתי החולים הוא מתקשה לבצע. כמובן שהפתרון המומלץ יותר כמו במערכת הבריאות בה הגיעו למסקנה בצורך באשפוז ביתי כדי לחסוך תחלואה ומוות וכן גם כדי להקל על המערכת, הוא לעבור לטיפול בבית. אך פתרון זה זמין רק למי שהפרוטה בכיסו ודורש משאבים כלכליים ונפשיים לא קטנים במיוחד במקרים בהם הקשיש או הקשישה אינם סיעודיים ומסוגלים להתנהל במשהו בעצמם. ציוד רב נדרש להתאמות כגון כסא רחצה לאמבטיה, מיטה מתכווננת, כיסא גלגלים לפעמים, כריות לפצעי לחץ ועוד אביזרים שונים.
ישנם גם פרויקטים יפים בהם מאפשרים לקשישים לתרום לחברה בצורה חיובית כגון חניכה בין קשישים לילדים או נוער או לחלופין פרויקטים שמעודדים אותם ליצור קשרים חברתיים ולעסוק בפעילות ספורטיבית מה שמוסיף להערכה העצמית ולתחושת המשמעות ומשפרות את המצב הנפשי והבריאותי שלהם דרך הטיפול בבדידות ובמשמעות. אך כאמור אין בכך פתרון אמיתי לטיפול הפיזי הנדרש וקשה לראות כיצד הפתרון מגיע מהממשלה.