אנחנו נמצאים בתקופה מאוד מיוחדת, מספיק להסתכל על נתון אחד כדי להבין את גודל השעה. אוכלוסיית העולם הכפילה את עצמה במאה השנים האחרונות, מ-4 מיליארד ל-8 מיליארד. אלפי שנים אנחנו מתפתחים ונראה כי שלב ההתפתחות הסופי מאוד משמעותי. יש שקוראים לשלב הזה הדור האחרון. אחרון לתפיסה הישנה, לעולם האגואיסטי וראשון לעולם החדש. עכשיו ברורה לנו את הסיבה לחרדות התוקפות אותנו, שלא מאפשרות לנו לצאת למסע הקסום. האגו לא נותן לנו. הוא מפחד, הוא לא מכיר מציאות אחרת וכך גם אנחנו.
כל הערכים, כל הנתונים שלנו, כל ההתרשמויות, הידע, טבוע בנו לפי הקוד האגואיסטי. מה שמעצים את הרגשת הפחד והחרדה שאין לנו דוגמה אנושית לצורה העתידית, למרות שכל הטבע, דומם, צומח, חי פועלים כך בצורה אינסטינקטיבית, ואילו האדם, מנוגד והפוך לטבע האינטגראלי. למרות שיש לנו דוגמא מהטבע של העובר, שבשלב הסופי של התפתחותו מתהפך בבטן האם ומכוון את ראשו ליציאה. בדור האחרון, בשלב הסופי של התפתחותנו אנחנו גם צריכים להתהפך, אבל ההיפוך שלנו הוא ערכי, סולם הערכים שלנו צריך להשתנות, מטבע אגואיסטי לטבע אינטגרלי. איך לבצע את השינוי? איך להתהפך? לא ברור, כאילו צועדים באפלה ומאחור דוחפים אותנו כוחות אדירים שמאלצים אותנו לצאת לדרכנו החדשה לעולם החדש.
ההבדל בין פחד לחרדה הוא הסיבה לרגש השלילי. קיום, או אי קיום לגירוי חיצוני הנתפס כסכנה עתידית. נראה כי אין בכוחנו להילחם נגד הטבע שדוחף אותנו לדרגת ההתפתחות הבאה ולכן תחושת חוסר אונים והחרדה אופפות אותנו. בתקופה המקראית, מקום הלידה נקרא "משבר". אנחנו בתהליכו של משבר מתקדם מאוד, תהליך הלידה של האנושות החדשה, העולם החדש, הנביאים תיארו כך את העולם החדש "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ". אנושות אחת שלמה אינטגרלית כמו הטבע. רק שאנחנו הולכים לשם מכוחותינו מרצוננו החופשי, ועד אז כמובן שיהיו כמה התקפי חרדה, כדי להזיז אותנו מהספה הנוחה.