סינוסים הם חללים או מעין מערות שקיימת בחלל הפנים ומאחורי עצמות הלחיים. ישנן שיניים הקרובות לאזור הסינוסים – השיניים הטוחנות. כאשר אדם מאבד את אחת מהשיניים האלו, הוא יכול להשאיר את המצב כמו שהוא (משום שמדובר בשיניים פחות נראות החוסר שלהן פחות נורא וכל אחד יכול להתרגל ללעוס גם בלי שן או שתיים) או לעבור השתלת שן. הבעיה עם הזנחת האזור היא שעלולה להתרחש נסיגת עצם, כלומר לאט לאט העצם נספגת בחלל הפה והמרווח בין חלל הפה לבין הסינוסים הולך ומצטמק. העלמות העצם יכולה לנבוע גם מסיבות גנטיות ולא רק מאובדן שן. במקרים כאלו יש צורך להרים את הסינוס וליצור מקום שיאפשר את השתלת השן.
הרמת סינוס פתוחה היא כאשר רופא השיניים פותח את הסינוס ומרים את הרירית המקיפה אותו במטרה להחדיר תוספת עצם אל המרווח שבין הסינוס לחלל הפה אשר יאפשר את הכנסת השתל. מדובר בתהליך מורכב שמבוצע כאשר עובי העצם עומד על פחות מ2 מילימטר. במקרה כזה פותחים את הסינוס ומשתילים כ10 מילימטר של עצם ומאפשרים בין ארבעה לשישה חודשים לעצם להיקלט בגוף ורק לאחר מכן מבצעים את ההשתלה.
כאשר יש לפחות 4-5 מילימטרים של עצם בין חלל הפה לסינוס אז ניתן ליצור מעבר בתוך העצם שדרכה ניתן להחדיר תוספת עצם ובו זמנית גם את השתל – תהליך זה מכונה הרמת סינוס סגורה והוא מקצר את הזמן של תהליך ההשתלה בצורה משמעותית. כדי לקבוע האם המטופל או המטופלת צריכים לעבור הרמת סינוס פתוחה או הרמת סינוס סגורה יש צורך בבדיקת CT שמסייעת לרופא לקבוע את עובי העצם.
טיפולים אלו נועדו לאנשים שמתקשים בלעיסה (שעלול להביא גם לבעיות בקיבה בשל מזון לא לעוס) או שמפריע להם מאוד הנראות האסתטית של העדר השן או של קמטי לחיים שנוצרים כתוצאה מהעדר שן. בשנים האחרונות התפתחה הטכנולוגיה של שתלים קצרים שהוכיחו את עצמם כאמינים וחזקים לא פחות מהשתלים הרגילים. שתלים אלו אינם מחייבים עובי עצם דומה לזה של השתלים הרגילים ובמקרים מסוימים יכולים לחסוך את תהליך השתלת העצם ואת הרמת הסינוס הפתוחה או הסגורה. יוצא שהן אורך התהליך, הן עלותו והן אי הנוחות שנגרמת למטופלת או למטופל מצטמצמים משמעותית בזכות פיתוח זה. אך לא כל הרופאים הטמיעו אותם בעבודת ם ולכן שווה לדבר עם הרופא האישי שלכם על פתרון זה כאחת החלופות להרמת סינוס פתוחה אך גם סגורה, למרות שפתוחה היא משמעותית מורכבת יותר ומצריכה התעסקות גדולה יותר.