נכון האוויר רווי דווקא בשנאה, בלחץ, בכעסים, הכל חוץ מתחושה טובה ונקייה בלב בפנים ובין האנשים, לכן דווקא בגלל זה צריך לדבר עליה. כמה היא חסרה. כמה היא חשובה.
מה היא אהבה? מחוות רומנטיות גדולות? סערת חושים מופלאה? נדמה שהסרטים והפרסומות דווקא הפשיטו ממנה את המשמעויות העמוקות, הפכו אותה למצרך צריכה שיווקי ולמילים חסרות ממשיות ואותנטיות. עובדה, תגידו אהבה בקול רם ותראו איך כולם מתכווצים בציניות ואי נעימות.
מה היא אהבה? אהבה היא הגישה לאנשים. היא הדרך שבה אנחנו מתייחסים זה לזה בכל הרמות. למשל אהבה היא לא הסכמה, היא הקשבה. היכולת לתת לאדם אחר מרווח קיום ונשימה מבלי שננסה לבטל אותו, את דעתו, את ייחודו. מבלי לנצל, להשתמש בו, להשפיל או להכאיב. פשוט לרצות שיהיה לו טוב. בהגדרה כזאת – אהבה היא התשובה לכל בעיותינו.
מה היא אהבה? אהבה בצורתה הגבוהה ביותר היא איחוד. חיבור בין ניגודים. למשל האנשים בארץ. כולנו שונים ומגוונים אפילו הופכיים! ולכן לא מצליחים להסתדר ברמה הכי בסיסית. השוני תמיד יהיה קיים וזה בסדר אבל החוסר בדבק מנטלי ורגשי בין הלבבות הוא הבעיה. כל אדם מרגיש לבדו במלחמה ולכן השוני מהווה איום על כולם. במשפחה זה משנה שכל אחד שונה? לא. ההפך. זה חלק מהכיף. כי אנחנו אוהבים את האנשים ובטוחים ברצונם הטוב ולכן השוני בשבילנו הוא לא איום אלא מקור להנאה הדדית ולשמחה.
ישראלים יקרים, כולנו שונים וזה תקין לחלוטין. מה שחסר בינינו היא רק האהבה. החיבור! כל הבעיות שלנו בחברה יפתרו אם נחזק את הקשרים בינינו כבני אדם, קודם כל. נחדש את הקשר ונחיה כמשפחה. זו התשובה היחידה.
תשעה באב הוא יום החורבן, הנפילה של כולנו לשנאת חינם החיה בינינו בועטת ושורפת עד היום, וט"ו באב הוא יום האהבה, הגאולה. מתהום הפילוג כולנו יכולים להתחיל את התיקון. משנה לשנה נעשה יותר קשה לחיות ביחד, כי משנה לשנה השוני רק גדל ולא מגיבים בהתאם במאמצים לגשר מעל לכל ההבדלים בתחושת קירבה.
המצב הנוכחי בא לדחוף אותנו להסכים להשתנות! שמתוכו נחליט כולנו שככה אי אפשר ולא רוצים יותר לחיות. הפתרון קיים והתחושה תהיה נפלאה כשנחליט מעל הכל להתקרב כמו אחים במשפחה. שונים, שווים ואהובים.
זה אפשרי, טעמנו בקטן בעתות סכנה, מה יקרה כשנעבוד ביחד להחיות את ההרגשה בינינו כל הזמן, ללא כאב ואיום הסכנה? יש מצב שנביא עלינו את הגאולה. רק האהבה תנצח. רק האהבה יכולה.