בני האדם הם יצורים חברתיים. כל משאב שלנו הוא נגזרת מאינטרקציה חברתית, החוכמה, הרגש, הפיתוחים המדעיים. אם אדם היה גדל ללא בני אדם אחרים, למשל בג׳ונגל או בתוך להקת זאבים, הוא היה מתפתח כמוהם ולא לומד לדבר ולכתוב ולהיות בעל דעות רבות אלא הוא היה מתפתח כזאב.
תראו את ההבדל בין עגל שרק נולד ובן תינוק של אדם שנולד. לא מדובר כאן רק בעגלים, אלא במעגל החיים עצמו, איך יתכן שנולד יצור כמו האדם שהוא תלותי לחלוטין זמן ממושך כל כך. לא יכול ללכת, לא מצליח לתקשר. העגל צריך ללמוד ללכת מהר מאוד אחרת העדר ימשיך בלעדיו, אם מדובר עדר של תאו באפריקה אז המצב עוד יותר קריטי מאשר בפרות המוגנות ברפת. הגור בטבע יודע מה לאכול ומה לא לאכול, מה מסוכן, ממה להיזהר אבל האדם יצטרך ללמוד שנה או שנתיים את המיומנות של ההליכה, ויחלפו עוד כמה שנים טובות לפני שיבין מה מסוכן עבורו. בהדרגה ולאורך השנים הוא ימשיך להתפתח ולהחכים כל ימי חייו. משום היותנו יצורים שיכולים להתפתח ועיקר ההתפתחות שלנו היא על ידי הסביבה, הסביבה יכולה להיות ספרים, חברים, תכניות טלויזיה, משחקי מחשב וכל מה שמחוצה לנו.
אם היה מגיע חייזר מכוכב אחר ורואה תינוק בן יום ועגל בין יום בוודאי היה חושב שהעגל הרבה יותר חכם מבן האדם, אבל האמת היא הפוכה, דווקא בגלל שהוא כל כך חלש וחשוף להשפעות חיצוניות יכול האדם להתפתח ולהגיע בסופו של דבר לרמה שכלית והרגשתית הרבה יותר גבוהה משאר בעלי החיים. הסביבה שלנו היא זו שתקבע איך נצא. אם ילד ילך לבית ספר שבו כולם מעשנים סיגריות ולא לומדים, רוב הסיכויים הם שהוא יהיה כמוהם, כי האדם הוא יצור חברתי, הוא מושפע מהחברה, החברה מכתיבה לו מה כדאי לו לרצות, איך להתלבש, איזה מכונית לקנות, האם להוליד ילדים וכו'. ניתן לראות שיש מדינות שבהם נהוג להביא הרבה ילדים לעומת חברות אחרות שלא, הכל תלוי איך החברה משפיעה על האדם. בעצם האדם הוא יצור חברתי והחברה יכולה לעשות ממנו הכל. יש כאלו שירצו אפילו להתאבד רק כדי שהחברה תזכור אותם בצורה מסוימת. למדתי בקורס של בני ברוך, כי החברה שבה האדם נמצא מאוד חשובה והגורם העיקרי להתפתחותו, היא שתקבע לאיזה כיוון הוא יתקדם.