בתי שבה ממסע בפולין. מכל האירועים והמקומות היא זוכרת במיוחד את יער לופוחובה: "נכנסים ליער וממש מרגישים את המוות באוויר, זאת הרגשה שלא הרגשתי בשום מקום אחר, אף פעם. זהו יער עם עצים ענקיים שמסתירים את השמש. חשוך שם וקפוא. הוליכו לשם את היהודים מהכפר הסמוך, הכריחו אותם לכרות לעצמם קבר המונים ואחר כך ירו בהם. כשלא מתו מיד קברו אותם חיים". משם נסעו לוורשה, לבית המלון, בחושך ובשקט אילם.
נותרתי עם המחשבות שלי על המחשבות האחרונות של היהודים ההם. על היציאה של המעמד הזה מכל מה שמוכר כאפשרי. לפתע המילים "פלנטה אחרת" מקבלות משמעות. המחשבות על אימהות האוחזות בידי ילדיהן בפעם האחרונה. האלם. חוסר היכולת להסביר. כי מה תסביר לילד במעמד כזה?
מה שהיה בלתי אפשרי להסבר אז, עדיין קשה להסבר היום, קשה לתפיסה ולהבנה. מה יכול להביא לשנאה כזו עד כדי שתורגמה למעשים, סדורים, ממשיים, של רצח עם? שנים רבות נותרתי ללא תשובה, ללא מענה. הספר "למה שונאים אותנו" של מיכאל לייטמן, נתן לי מענה. לפיו, ניתן להבין את המקור לאנטישמיות רק מתוך הבנה של "הסיפור היהודי" ומקומו בפאזל האנושי, בסיפור האנושי בכללותו. מקורו של עם ישראל מיוחד ויש לו אחריות מיוחדת, ייעוד מיוחד, שכל עוד יתכחש לו יהיה שנוא בקרב העמים כולם.
עם ישראל לא נוצר ב"אופן אורגני" על בסיס קרבה שבטית, עדתית, אתנית או אפילו דתית במובנה המקובל. היהודים הראשונים היו אותם מחפשי דרך בבבל אשר בקשו דרך להתקשר זה לזה חרף כוחות האגו והדחייה הקיימים "באופן טבעי" בין בני האדם. אברהם, כמנהיג רוחני גדול, לימד את בני הקבוצה הזו לחיות באהבה, כך שאהבה תהיה מעל השנאה, מבלי לתת לאגו מקום. הקבוצה הזו הפכה ברבות הימים לעם ישראל אשר הפך "אור לגויים" במובן זה שהשכיל לחיות על פי הכלל של "ואהבת לרעך כמוך". אלא שעם השנים, הגולם, האגו, שוב קם על יוצרו. שוב החלה שנאת חינם, עד שהגענו לגלות גשמית ורוחנית, שתמשיך כל עוד אנו ממשיכים להתרחק זה מזה .
באופן בלתי מודע, הגויים מחכים שאנו, ישראל, ישר- אל, נתקן את המצב הזה, את השבירה הזו שיוצרים כוחות האגו והדחייה על פי "המרשם" של אברהם לפיו האהבה היא "התבלין" שצריך להוסיף ליצר הרע. היא גם מה שאנחנו צריכים לספק לגויים, אשר מחכים ומצפים לה, אפילו תובעים אותה מאתנו וימשיכו לעשות כן עד אשר נספק להם את "הסחורה".
עם כל מוזרותו הראשונית של ההסבר, נראה כי הטענות האנטישמיות מתיישבות עמו היטב. כך היא הטענה לפיה היהודים, חרף היותם קומץ מבוטל של אנשים מכלל האומות, שולטים בעולם ומהם נוצר כל הרע שבעולם. על אף חוסר הרציונליות בטענה, על פי ההסבר יש בה אמת פנימית, שהרי אמנם אומות העולם נמצאות "בידיים של היהודים" ורק ליהודים יש כוח לשנות את גורלן.
אנחנו חיים היום בכפר קטן, גלובלי ודיגיטלי, יכולים ומחויבים להעביר את הדבר הזה, את השיטה הזו, של "ואהבת", לעולם. אנחנו מחויבים ראשית ללמוד אותה בקרבנו, לכונן אותה בתוכנו. כך נוכל להשפיע ולשנות את הגורל שלנו וגם לשנות את האנטישמיות ואת גורל האנושות כולה.
נשמע מופרך? לא רציונלי? נזכור שהמציאות ביער לופוחובה רציונלית הרבה פחות.